ת"א 2108/06

תקציר

התובעת, יצרנית מוצרי אמבטיה, תבעה את הנתבעת בגין הפצת מספר מוצרים זהים לאלה של התובעת, קרי מערכת כביסה "נקייה", מתלה מקלחת אוורסט, בלם לדלת "ברק", מתקן "בועות" ובידה לאסלת "עדן". התובע טען כי מעשיו של הנתבע מהווים גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט, ודרש פיצויים בסך חצי מיליון שקל, בצירוף צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת למכור מוצרים אלה, וצו לגילוי חשבונות. הנתבעת טענה כי לתובעת אין זכויות קניין רוחני על מוצרים אלה, שכן הם לא נרשמו כפטנט או עוצבו על ידי התובעת, אלא היו מוצרי מדף המיוצרים בסין וזמינים לכל דורש. בית המשפט מצא כי לתובעת היו זכויות בעלות רק במוצר המתזן "דולפין", שכן התובעת הוכיחה כי הוא מיוצר בישראל על פי הזמנתם ומטעמם. עם זאת, התובעת לא הצליחה להוכיח זכויות בעלות במוצרים האחרים. באשר לתביעת גניבת העין, קבע בית המשפט כי לתובע לא היה מוניטין במוצר המתזן, המהווה תנאי הכרחי לעוולת גניבת העין, ומכאן שתביעת התובעת נכשלה. בנוסף, קבע בית המשפט כי לא קיים חשש סביר להטעיית הציבור בשל האריזה והמיתוג הייחודיים של מוצרי הנתבעת. כמו כן, נדחתה גם תביעת התובעת לעשיית עושר ולא במשפט, שכן התובעת לא הוכיחה כל פיתוח חדשני או השקעה משמעותית במוצר המתזן. הבחירה המכוונת במוצר על ידי הנתבעת, הגם שהיא דומה למוצר של התובעת, לא עלתה כדי עשיית עושר ולא במשפט בהיעדר כל אלמנט נוסף, כגון התנהגות בלתי הולמת או חוסר תום לב, שלא היה קיים במקרה זה. גם המוצרים שווקו באופן שונה, מה שאיפשר תחרות הוגנת. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעים והורה להם לשלם לנתבעת את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪, בצירוף ריבית.