ע"א 41802-05-15

תקציר

השאלה המרכזית בתיק היא האם המערערים הוכיחו די הצורך את פרטי עסקת מכר הרכב, דהיינו מועד העסקה ומועד העברת הרכב לחזקתם. השופט מגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית משפט קמא כי העסקה, כפי שנטען על ידי המערערים, לא הוכחה. הראיה היחידה שהוצגה הייתה עדותו של חאזם, אחד המערערים, בעוד שעדי מפתח אחרים הקשורים לתיק לא זומנו. ישנם סתירות רבות בעדותו של חאזם לגבי פרטים מהותיים של המקרה כגון מועד העסקה, מועד העברת החזקה ופרטי התשלום. חוסר הבהירות בעניינים אלה גורם לכך שלא ניתן להוכיח כי המכירה הנטענת בוצעה לפני שהרכב נרשם במשכון, ולכן הרכב כפוף למשכון זה. בנוסף, התנאים להסדרת השוק כמפורט בסעיף 34 לחוק המכר אינם מתקיימים, במיוחד משום שהמכירה לא נעשתה במהלך העסקים הרגיל והמערערים לא פעלו בתום לב. הם לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות ברכב, והעלמת עין מדגלים אדומים אלה שוללת את קיומו של תום לב. ככלל, השופט מוצא כי יש לדחות את הערעור על יסוד היעדר ראיות שהציגו המערערים, ומורה להם לכסות את הוצאות המשיב שנגרמו לו במהלך המשפט, בסך 10,000 ₪. יש למסור את הרכב לנציגי המשיב, ובאחריות המערערים להעברת הרכב ולהסדרת רישום הבעלות בו על שם המשיב בתוך 14 יום.