עפ"ת 25207-11-22

תקציר

ערכאת הערעור החליטה להחמיר בעונשו של משיב שביצע עבירות תנועה מרובות, לרבות נהיגה בזמן פסילה, אי ציות להוראות המשטרה וסיכון הציבור. בית המשפט קיבל את ערעור המדינה על העונש הראשוני, שלא שיקף די הצורך את חומרת העבירות. טענת המשיב כי יסוד המודעות היה חסר בעניינו נדחתה, שכן הוא הודה באישומים ונמסר לו על פסילתו. בית המשפט החליט להטיל בסך הכל 11 חודשי מאסר בפועל, מתוכם חמישה חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי שהופעלו במצטבר, לצד תקופת פסילה בפועל של 12 חודשים, כולל שלושה חודשי פסילה על תנאי מצטברים מתיק קודם. החלטה זו התקבלה חרף נסיבותיו האישיות של המשיב וטענתו לטעות סובייקטיבית, שכן חומרת העבירות והצורך בהרתעה גברו על שיקולים אחרים. יתר רכיבי העונש הראשוני נותרו בתוקפם, כאשר הפסילה בפועל החלה עם שחרורו של המשיב מהכלא.