ת"א 1743/05

תקציר

פסק הדין דן בשתי תביעות הנוגעות לליקויי בניה בדירות שמכרה הנתבעת מס' 1 לתובעים. הדיון בשתי התביעות אוחד, והתובעים ביקשו פיצוי בגין עלות תיקון הליקויים. עוד טענו התובעים כי פנו לנתבעת מס' 1 לתיקון הליקויים אך לא קיבלו מענה הולם. מנגד, טענה הנתבעת מס' 1 כי התובעים לא מסרו הודעה מוקדמת ונדרשת על פי דין על הפגמים, ועל כן יש לדחות את תביעתם. לחילופין, טענה הנתבעת מס' 1 כי התובעים לא אפשרו לה לתקן את הליקויים בעצמה. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וציין כי הם התריעו במועד על הפגמים וכי הנתבעת מס' 1 לא הגיבה באופן משביע רצון. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת מס' 1 ויתרה על זכותה לתיקון עצמי בשל חוסר תגובה וחוסר מעש. כתוצאה מכך, היו התובעים זכאים לפיצוי מהנתבעת מס' 1 בגין עלות תיקון הליקויים באמצעות קבלנים לפי בחירתם. בית המשפט מינה מומחה להערכת הפגמים, ושני הצדדים הסכימו לקבל את ממצאיו. חוות דעתו של המומחה קיבלה משקל משמעותי על ידי בית המשפט, והוצאותיו שנקבעו התקבלו כבסיס לפיצוי, תוך התאמות קלות. בית המשפט אף פסק לתובעים פיצויים לא ממוניים בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם עקב הפגמים ואי הנוחות הכרוכה בצורך לתקנם. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת התובעים כי הנתבעת מס' 2, מהנדס שפיקח על הבנייה, אחראית לליקויים. התובעים לא הביאו ראיות לקשר ישיר בין הפיקוח שביצעה הנתבעת מס' 2 לבין הליקויים הספציפיים. בנוסף, מצא בית המשפט כי הנתבעת מס' 2 מילאה את תפקידה בכך שהתריעה בפני נאשם מס' 1 על הליקויים. הסכומים שנפסקו לתובעים כללו הוצאות עבור פיקוח וביצוע נוספים באמצעות התובעים, מע"מ ופיצוי בגין עוגמת נפש. כן פסק בית המשפט בהודעת צד ג', וחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעת מס' 1 סכום סמלי הקשור לליקויים בגג הרעפים. לבסוף, נדחתה התביעה נגד הנתבעת מס' 2, והתובעים חויבו לשאת בהוצאותיה ובשכר טרחת עורך דינה. פסק הדין אמור היה להתבצע בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, עם קנסות כספיים במקרה של שיהוי.