עפ"ת 49170-11-10

תקציר

המערער היה מעורב בתאונה מרובת כלי רכב והורשע בכך שלא שמר על מרחק מספיק בין רכבו לזה שלפניו, מה שהוביל לתאונה. הוא ערער על הכרעת הדין וטען כי דו"ח הבוחן המשטרתי, שהיה הראיה העיקרית נגדו, אינו מספיק כדי להרשיעו מעבר לספק סביר. בית המשפט לערעורים נעתר לכך, וקבע כי עדותה של אחת הנהגים המעורבים בתאונה, שסיפרה תחילה במשטרה כי רכבו של המערער פגע ברכב שלפניו אך בהמשך שינתה את גרסתה, מעלה ספק סביר באשמתו של המערער. יתר על כן, בית המשפט מצא כי בית משפט קמא הסתמך יתר על המידה על דו"ח הבוחן המשטרתי, אשר אמנם הוכן על ידי גורם ניטרלי, אך לא היה חסין מטעויות. השופט הלין גם על הערכת מהימנות העדים על ידי בית משפט קמא ועל מסקנתו כי הרשעתו של המערער התבססה אך ורק על דו"ח המשטרה. בסופו של דבר, פסק בית המשפט לערעורים לטובת המערער, קיבל את הערעור וקבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו מעבר לספק סביר, דבר שהביא לביטול הרשעתו הפלילית.