ת"פ 23537-02-14

תקציר

בית המשפט שקל בכובד ראש את הראיות והטיעונים שהוצגו בתיק זה. על פי תיקון 113, על בית המשפט לעמוד במבחן תלת-שלבי לקביעת העונש ההולם. ראשית, בית המשפט הגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם היוו אירוע אחד, על אף שמדובר בשתי עבירות נפרדות. בשלב השני, בית המשפט קבע את טווח הענישה תוך הערכת הערכים החברתיים שנפגעו, חומרת הפגיעה, נסיבות ביצוע העבירה ומדיניות הענישה הרווחת. האירוע, שכלל ירי לעבר קבוצת אנשים ולאחר מכן איומים על אדם נוסף בעת שנמלט, נמצא חמור מאוד. תפקידו של הנאשם, אף שלא היה פעיל בירי, נחשב לעבריין משותף בשל ידיעתו. בית המשפט הכיר בסכנה הפוטנציאלית הטמונה בעבירות נשק והכיר בחומרת האיום הנשקף ממעשיו של הנאשם. בהתחשב בפסקי דין קודמים במקרים דומים, טווח הענישה ההולם נקבע בין שישה חודשי עבודות שירות ל-24 חודשי מאסר. השלב השלישי עסק בהתחשבות בנסיבות אישיות שאינן קשורות לעבירה. בית המשפט התחשב בגילו הצעיר יחסית של הנתבע, במצבו התעסוקתי ובהסתמכות אמו על תמיכתו. כמו כן נלקחה בחשבון העובדה שאשמתו הייתה פחותה יחסית לזו של שותפו. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, ועוד 10 חודשי מאסר על תנאי, מותנים בכך שלא יבצע עבירות נשק בתוך שלוש שנים. בנוסף, נגזרו ארבעה חודשי מאסר על תנאי בגין עבירת האיומים, עם אותו סעיף אי הרשעה. נלקחו בחשבון הקשיים הכלכליים של משפחת הנאשם, ומכאן הוויתור על קנס כספי. לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון תוך 45 יום. פסק דין זה ניתן בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, ביום 02/06/2014.