דב"ע שם/132 - 0

תקציר

עניינו בתביעתה של מערערת שבקשתה לקביעת נכות מצטברת בעקבות שתי תאונות עבודה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי. התאונה הראשונה הותירה אותו עם 12.5% נכות, שהוגדלה ל-15% לאחר התאונה השנייה. המערער טען, כי שיטת חישוב הנכות של המכון בעקבות ריבוי תאונות אינה נכונה וכי אין להחיל את התקנות המסדירות את קביעת הנכות באותו אופן שבו הן מיושמות לגבי תאונה בודדת. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו, והביא את המערער לערער. הערעור התקבל בנימוק שההערכה המקדמית שערך המכון, ש"עומדת בשער", היא קביעה ראשונית בלבד האם הנכה עשוי להיות זכאי לקצבה. המעריך אינו נדרש לבצע הערכה רפואית מפורטת בשלב זה. לפיכך, פרשנות המכון, שמנעה מהמערער להיבדק על ידי ועדה רפואית, הייתה שגויה. ההחלטה מחזקת את מטרת התקנות, שהיא לאפשר לעובדים עם מוגבלויות לגשת לוועדה רפואית שתבחן את נכותם המצטברת באופן הוגן. לפיכך, יוחזר העניין לוועדת נכות שתקבע את נכותו המצטברת של המערער.