ת"א 1769/83

תקציר

התובעת, אחת מיצרניות חלקי המטוסים והמטוסים הגדולות בעולם, עותרת לבית המשפט בבקשה להוציא צו מניעה שיאסור על הנתבעת, סוכנות נסיעות מקומית, להשתמש בשם "בואינג" בשמה ובפרסומיה. התובעת מסתמכת על מספר עילות לתביעה: הפרת סימן מסחר רשום, הפרת חוקי שם חברה, גניבת עין, הפרת חוקי הגנת הצרכן והתעשרות שלא כדין. בית המשפט מקבל את התביעה ופוסק לטובת התובע, תוך שהוא מוצא מספר הפרות. ראשית, בעוד שסימן המסחר של התובעת רשום כסימן מסחר ולא כסימן שירות, והנתבעת מספקת שירותים ולא טובין, בית המשפט מפרש את הדינים הרלוונטיים כמחייבים רישום סימני שירות בנפרד, ללא קשר לקשר בין השירותים לבין הטובין שלגביהם רשומים סימני מסחר. לפיכך, השימוש שעושה הנתבעת בשם "בואינג" לצורך מתן שירותים מהווה הפרה של סימן המסחר הרשום של התובעת. שנית, בעוד ששם הנתבע אינו זהה לזה של התובע, הוא מכיל את המילה "בואינג", העלולה להטעות את הציבור. בית המשפט מפעיל "מבחן משולש" לבחינת השאלה האם ניתן להונות את הציבור, בהתחשב בסוג השירותים הניתנים, בבסיס הלקוחות ובנסיבות נוספות. נמצא כי ההבדל בעיסוקים ובבסיס הלקוחות של שתי החברות משמעו שאין סיכון להטעיית הציבור. שלישית, בית המשפט מכיר במוניטין של התובע כזכות קניין, והשימוש של הנתבע בשם דומה מהווה עוולת גניבת עין. עם זאת, מאחר שהתובע לא הצליח להוכיח את החשש להטעיה בקרב הציבור, טענה זו אינה מצליחה. רביעית, חוק הגנת הצרכן נועד להגן על הצרכנים, ולכן רק לצרכנים יש זכות תביעה מכוחו. מאחר והתובע אינו צרכן, תביעה זו נדחית. חמישית, בית המשפט מוצא כי השימוש שעושה הנתבעת בשם "בואינג" מהווה התעשרות שלא כדין, שכן הוא נהנה מהמוניטין של התובעת ללא רשות. התובע רשאי למנוע התעשרות מתמשכת זו. לבסוף, בית המשפט מכיר במוניטין כזכות קניין ומחיל על מקרה זה חוקים המגנים על בעלות וחזקה. בית המשפט קובע כי השימוש שעושה הנתבע בשמו של התובע פוגע בזכות הקניינית של התובע ומעניק את צו המניעה, המאפשר לנתבע אחד עשר חודשים לשנות את שמו. הנתבע חויב לשלם את הוצאות התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין, ולשאת בהוצאות הדפסת פסק הדין.