בג"צ 584/04

תקציר

במקרה זה, העותרת מס' 2, גב' ג'ינה ליסה רואה, בעלת רקע בתיאולוגיה והכשרה כ"רועה רוחני" מהפיליפינים, ביקרה לראשונה בישראל בין השנים 2000-2002. לאחר יציאה קצרה וחזרה, היא נכנסה מתוך כוונה מוצהרת לעבוד בסיעוד. תוקף האשרה שלה פקע לאחר מות מעסיקה בינואר 2003, אך היא נשארה בישראל בטענה שמטרתה האמיתית היא לשמש "רועה רוחני" עבור העותרת מס' 1. בבית המשפט היא הודתה כי ביקשה רישיון מטפל, מתוך מודעות לכך שיהיה קשה יותר להשיג רישיון א/3 של איש דת. בקשתה מעולם לא נבחנה על פי תקנות ספציפיות לאנשי דת, והעותרת מס' 1 לא הוכרה כמעסיקה חוקית. בפסק הדין מודגש כי לשר הפנים שיקול דעת רחב במתן היתרים, והתערבות בית המשפט נעשית רק בנסיבות מיוחדות. מעשיה של העותרת מס' 2 הראו הסתרה מכוונת של כוונתה האמיתית להיכנס מחדש לישראל בשנת 2002, ויעידו על כך מכתב המינוי הקודם שלה לשרת רוחנית בקרב העובדים הפיליפינים. גישתה המרמה לעקוף את תקנות ההגירה הצדיקה את דחיית עתירתה על ידי בית המשפט. בנוסף, לא היה בסיס לתמוך בהכרתה של העותרת מס' 1, מה שהוביל להכרעה בשתי העתירות ביום 6.3.2006.