עת"מ 3793-09-13

תקציר

יורשיה של אישה שנפטרה, שזכויות החכירה שלה במקרקעין מתוארכות לשנות השלושים, הגישו עתירה המבקשת לפתוח את הקיפאון התכנוני של חלקת אדמה. העותרים מבקשים לממש את זכויותיהם בקרקע, אך היא מיועדת לשימוש ציבורי מזה שנים רבות. בית המשפט אינו יכול להתערב בשלב זה משום שהעותרים לא מיצו את כל אפיקי הפעולה האחרים. הם יכולים להגיש לוועדה המחוזית תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע, כנדרש בחוק הקניין הישראלי. זאת ועוד, ההחלטה שלטענת העותרים מוכיחה כי הוועדה המחוזית סגורה בפניהם, אינה החלטה של הוועדה המחוזית עצמה אלא של לשכת התכנון המחוזית בלבד, שהיא גוף נפרד בעל סמכויות שונות. העותרים גם לא מיצו את כל ההליכים הנוגעים לבקשתם לקווי בניין ולהיתר בנייה. לבסוף, בית המשפט אינו יכול להעניק את הסעד השלישי המבוקש על ידי העותרים, הנוגע להליכי תכנון, שכן הוא חורג מתחום סמכותו המהותית. מטעמים אלה מחליט השופט לדחות את העתירה ללא תגובת המשיבים. פסק דין זה יישלח לבאי כוח הצדדים.