עפ"ג 55209-12-20

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, דן בערעור המדינה על קולת עונש שנגזר על המשיב, האדי סאלח, על ידי בית משפט השלום. המשיב הורשע בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי בת זוגו, ועבירת איומים. **רקע עובדתי:** האירוע המרכזי שנדון התרחש ב-23.4.2020, בו המשיב תקף את אשתו, שהייתה בחודש השלישי להריונה, בנוכחות שני ילדיהם הקטנים. התקיפה כללה שימוש בסכין, איומים באמצעות חומר דליק ומצת, שריטה, מכות, בעיטות לבטנה ההריונית, ושימוש בחפצים אחרים. לאחר מכן, המשיב שב והתפרץ באלימות, כולל זריקת בקבוק ועצים. המתלוננת הצליחה להימלט, אך נחבלה פיזית. **גזר דינו של בית משפט השלום:** בית משפט השלום קבע כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא בינונית, וקבע מתחם עונש של 10 עד 30 חודשי מאסר בפועל. בתוך המתחם, בית המשפט התחשב בהודאת המשיב, בגילו הצעיר, בהשפעת העונש על משפחתו, בנסיבות חייו הקשות, בחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, ובכך שהמתלוננת והמשיב נמצאים בהליך גירושין. כמו כן, נלקחו בחשבון דברי בני משפחתה של המתלוננת, אשר חלקם הביעו רצון לחזורתו המוקדמת של המשיב לילדיו, וחלקם ציינו את התמכרותו לאלכוהול. לבסוף, נגזרו על המשיב 12 חודשי מאסר בפועל (במצטבר), 6 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת וקנס. **טענות המדינה בערעור:** המדינה טענה כי העונש שנגזר על המשיב קל באופן בולט, ואינו משקף את חומרת מעשיו. נטען כי העבירות בוצעו בעת שהמשיב היה במעצר בית בגין אלימות קודמת, מה שמצביע על חוסר הרתעה. המדינה הדגישה את אכזריות האלימות, את השימוש בסכין ובחומר דליק, ואת הפגיעה באישה הרה ובנוכחות ילדים. נדרש להחמיר את העונש ולהגדיר מתחם ענישה גבוה יותר. **טענות ההגנה בערעור:** ההגנה הסכימה עם חומרת האלימות במשפחה, אך טענה כי יש להתמקד בעובדות כתב האישום. נטען כי העונש הכולל, יחד עם עונש שנגזר בתיק אחר, מהווה מקשה אחת מאוזנת. הודגשו נסיבותיו האישיות הקשות של המשיב, הכוללות התמכרות לאלכוהול מגיל צעיר, ילדות אלימה, טראומה קשה (רצח אם והתאבדות אב), וכי החל תהליך גמילה שהופסק עקב הקורונה. נתבקש להזמין תסקיר מעודכן משירות המבחן. **התייחסות בית המשפט לטענות:** * **תסקירי מבחן:** בית המשפט קבע כי ערכאת הערעור מוסמכת להזמין תסקיר, אך הדבר נתון לשיקול דעתה ואינו זכות מוקנית לנאשם, אלא במקרים חריגים. במקרה זה, לא השתכנע בית המשפט כי יש צורך בתסקיר נוסף, בהיעדר ראיות ממשיות לרצון או אפשרות שיקום. כמו כן, הובהר כי תסקיר מעצר אינו יכול לשמש כתסקיר לעונש, אלא רק כרקע עובדתי. * **התערבות ערכאת הערעור:** בית המשפט קבע כי אינו גוזר דין מחדש, אלא בוחן את סבירות גזר הדין של הערכאה הדיונית. עם זאת, הוחלט להתערב במקרה זה, מכיוון שהעונש שנגזר על המשיב היה מקל באופן בולט ולא נתן ביטוי הולם לחומרת הנסיבות. * **מדיניות ענישה:** בית המשפט הדגיש את החשיבות של שיקולי ההרתעה והגמול בעבירות אלימות חמורות, ובמיוחד אלימות בתוך המשפחה. הובעה סלידה מתופעת האלימות במשפחה, והודגש כי על בתי המשפט לתרום במאבק בתופעה זו באמצעות ענישה משמעותית. * **חומרת המעשים:** בית המשפט פירט את חומרת מעשי המשיב, הכוללים שימוש בסכין, איומים, פגיעה באישה הרה, ובנוכחות ילדים. הודגש כי המעשים בוצעו ללא התגרות, ובזמן שהמשיב היה במעצר בית, דבר שמחריף את חומרתם. גם אם היה תחת השפעת אלכוהול, הדבר אינו מפחית מחומרת המעשים. **הכרעת הדין:** בית המשפט קיבל את ערעור המדינה. הוחלט להעמיד את עונש המאסר בפועל על 15 חודשים (חלף 12 חודשים שנגזרו בבית משפט השלום), ללא שינוי בשאר רכיבי הענישה (מאסר על תנאי, פיצוי, התחייבות). ההחלטה התבססה על הצורך לתת ביטוי הולם לחומרת מעשי המשיב, ובמיוחד לאלימות הקשה כלפי בת זוג הרה ובנוכחות ילדים, וזאת בהתאם למדיניות הענישה הראויה.