ע"א 396/71

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על בעלות על חלקת קרקע. המערער, שהיה הבעלים הרשום של הקרקע, פנה לבית משפט השלום בבקשה לפנות את שני המשיבים שהחזיקו במקרקעין. אולם, בטרם הספיקה התביעה להתקיים, פרסמה רשות התכנון המקומית הודעה לפיה הקרקע נדרשת לצרכי ציבור, ובעקבות זאת הגישה המשיבה הראשונה בקשה לדחיית תביעת המערערת. בית משפט השלום דחה את הבקשה, אך בית המשפט המחוזי, שעליו ערער המשיב הראשון, הורה כי התיק יידון בבית משפט השלום. לאחר מכן ערער המערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון פסק לטובת המערער. נמצא כי פרסום ההודעה אינו שולל את זכותו של המערער לפנות את המשיבים, וכי לבית משפט השלום נתונה הסמכות לדון בתיק. החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה, והחלטתו הראשונית של בית משפט השלום לדון בתיק הוחזרה. בית המשפט העליון אף הורה למשיב הראשון לכסות את הוצאות המשפט של המערער בגין כל הדיונים בבית המשפט, שנקבעו על סך של 1,000 ל"י. המפתח להחלטה היה פרשנותם של סעיפים רלוונטיים בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), המתייחסים לסמכויותיהן של ערכאות שונות במקרים של תביעות פיצויים שנויות במחלוקת בעקבות הפקעה, ולמועד רכישת הקרקע על ידי הרשויות. בית המשפט העליון קבע כי לבית משפט השלום סמכות לדון בתביעות חזקה, גם אם הן עשויות להשפיע על קביעה בדבר זכויות פיצויים, וכי סעיפי הפקודה הרלוונטיים אינם שוללים זאת. יתר על כן, מועד הרכישה הנזכר בחוק התשכ"ד-1964 היה רלוונטי רק לחישוב הפיצויים ולא נגע לזכותו של הבעלים לתבוע את החזקה.