ע"א 7003/99

תקציר

המערער, רמי מרינה, ערער לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את תביעתו לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, בעקבות תאונת דרכים שבה נפגע. הערעור נסב סביב עיתוי תשלום פרמיית הביטוח, כאשר מרינה טענה כי שילם לפני התאונה וחברת הביטוח המשיבה עמדה על כך ששולמה לאחר מכן. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב והוביל את מרינה לערער. בית המשפט העליון, לאחר שבחן את חומר הראיות, הגיע אף הוא למסקנה כי פרמיית הביטוח שולמה לאחר התאונה. בית המשפט מצא כי טענתו של מרינה כי אינו זוכר את פרטי האירוע אינה אמינה, שכן היא אינה נתמכת בראיות רפואיות, והסכמתו להיבדק בפוליגרף סותרת טענה זו. יתר על כן, עדויותיהם של אביה, אמה וחברתה של מרינה בנוגע למועד התשלום לא היו חד משמעיות וסתרו ראיות אחרות. בית המשפט קיבל את העובדה שתעודת הביטוח שולמה ביום התאונה, אך לא יכול היה לקבוע אם היא התרחשה לפני או אחרי התרחשות התאונה. השופטת מ' נאור, בדעת רוב, הסכימה עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והדגישה את היעדר הראיות הישירות ואת חוסר האמינות של מרינה ועדיו. המשנה לנשיא ש' לוין והשופטת ט' אור הסכימו. ערעורו של מרינה נדחה, והוא חויב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15 אלף שקל.