רמ"ש 5269-03-17

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך בין בני זוג גרושים בנוגע לפירוק רכוש משותף, ובפרט דירה. בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני נתנו שניהם החלטות הנוגעות לנכס. בית המשפט לענייני משפחה פסק על פירוק השותפות ומינה כונס נכסים לביצוע ההחלטה. בתוך כך, הוציא בית הדין הרבני צו מניעה על הדירה להבטחת תשלום החיובים הכספיים שחב המבקש (בן הזוג לשעבר) למשיב (בן הזוג לשעבר). בית המשפט קמא דחה את הבקשה למינוי כונס נכסים, בנימוק של חוסר סמכות בשל החלטת בית הדין הרבני. עם זאת, בערעור מצא בית המשפט כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות בלעדית לדון בפירוק השותפות ובמינוי כונס נכסים. צו המניעה שניתן על ידי בית הדין הרבני נתפס כאמצעי לאכיפת פסק דינו הכספי ולא שלל את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. פסק הדין מדגיש כי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין זה אינה שנויה במחלוקת והחלטת בית הדין הרבני בעניין צו המניעה אינה פוגעת ביכולתו של בית המשפט לענייני משפחה לבצע את פירוק השיתוף. עוד ציין בית המשפט כי החלטת בית הדין הרבני בעניין צו המניעה היא ניסיון להשיג את פסק הדין הכספי ואינה מתייחסת לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. בסופו של דבר, הערעור התקבל, החלטת בית משפט קמא בוטלה, והבקשה למינוי כונס נכסים ניטרלי הוחזרה לבית המשפט קמא לדיון לגופה. בנוסף, חויב המשיב לשלם למבקש הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.