ע"א 8394/13

תקציר

פסק הדין מפרט את הנימוקים לדחיית ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי הנוגע לתביעת רשלנות רפואית בגין פגיעה בלידה. המערערים טענו כי שגה בית המשפט המחוזי בממצאיו העובדתיים ולא הצליח לבסס קשר סיבתי בין אירועי הלידה לבין מצבו של היילוד. עם זאת, השופט קבע כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, והדגיש כי ערכאות הערעור נזהרות מלסתור מסקנות עובדתיות אליהן הגיע בית המשפט הפרוצדורלי, במיוחד כאשר הן מבוססות על חוות דעת מומחים. נדונו ארבעה גורמי סיכון עיקריים לטובת לידה קיסרית, כולל עודף הריון, אי ספיקת שליה, מעט מי שפיר ומקוניום במי השפיר. השופטת הסכימה עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי גורמים אלה לא הצביעו על צורך בלידה קיסרית אלא הצדיקו מעקב צמוד, שהתרחש. באשר לקשר הסיבתי, אישר השופט את החלטת בית המשפט המחוזי, ולא מצא ראיות למצוקה עוברית במהלך הלידה. הנתונים הקליניים לא תמכו בטענת המערערים כי היילוד סבל מחנק סביב הלידה שהוביל לשיתוק מוחין. השופט התייחס גם לניסיונם של המערערים להעביר את נטל ההוכחה באמצעות סעיף 41 לפקודה, בקובעו כי מאחר שלא נקבעה רשלנות, טענה זו מיותרת. זאת ועוד, השופטת ציינה כי הסתמכותם של המערערים על עמימות עובדתית אינה משכנעת, שכן הם האשימו גורמי סיכון ספציפיים במהלך הלידה בנזק שנגרם. בסופו של דבר, הסכימה השופטת עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ודחתה את הערעור ללא צו בדבר הוצאות, נוכח הנסיבות המצערות. השופט נ' סולברג והשופט א' שהם הסכימו עם פסק הדין.