בש"א 8010/14

תקציר

פסק הדין בערעור דוחה את הערעור עצמו, וקובע כי על בעלי הדין לעמוד במועדים הקבועים בחוק, המבוססים על עקרון סופיות הדיונים והצורך להגביל את משך ההליכים. לצורך הארכת מועדים אלה יש לקבוע סיבה מיוחדת, כמפורט בתקנות סדר הדין האזרחי. בעוד ש"טעות בדין" הוכרה כסיבה מיוחדת פוטנציאלית, הטעות הנטענת במקרה זה אינה מצדיקה הארכה. זאת, בשל הפסיקה שנקבעה בעניין פרשנות תקנות סדר הדין, הקובעת כי מספר הימים לדיון נוסף בערעורים מתחיל במועד פסק הדין, ללא קשר לנוכחות הצדדים, וכולל ימי הפסקה. המערערים, המיוצגים על ידי באי כוחם, היו צריכים להסתמך על הוראותיו המפורשות של פסק הדין, מה גם שהיו מודעים לפסיקה, כפי שעולה מבקשת ההארכה שלהם. יתר על כן, סיכויי ההליך במקרה זה אינם מיטיבים, שכן פסק הדין נשוא הערעור דחה פה אחד את הערעור הקודם, תוך הסתמכות רבה על קביעות עובדתיות. כתוצאה מכך, הערעור נדחה.