בג"צ 351/88

תקציר

בפסק הדין מתייחס בג"ץ למחלוקת בנוגע לארנונה לשנת המס 1988, הנוגעת באופן ספציפי לממגורות ומכלי אחסון. בתחילה ערערה העותרת על המס שהוטל, בטענה שהוא התבסס על שיטת חישוב שכללה באופן שגוי את גובה הממגורות, ולא רק את שטח הבסיס שלהן. בית המשפט המחוזי צידד בעותרת, בקובעו כי גובה אינו צריך להתחשב במס כל עוד אין שטח קומה נוסף. בעקבות זאת, תיקנה הרשות המקומית המשיבה את צו המיסים שלה, והנהיגה שיטת סיווג חדשה המבוססת על גובה המבנים, מה שהוביל להעלאת מס משמעותית עבור העותר. בעתירה נטען כי סיווג חדש זה נוגד את היתרי שרי האוצר והפנים, שכן הוא הביא להעלאת מס בשיעור העולה על 550% לעומת השנה הקודמת. בתגובה טענה הרשות המקומית כי בית המשפט המחוזי חרג מתחומה, שכן אין זה בסיס טיפוסי להתנגדויות לפי החוק הרלוונטי. עם זאת, בית המשפט העליון קיבל את עמדת העותר, והדגיש כי טענות משפטיות העולות מעובדות מבוססות צריכות להיות מותרות בשלב הערעור וכי פרשנויות למונחים הקשורים למס עשויות להשתנות בין חיקוקים שונים. בית המשפט קבע כי שיטת החישוב שאימצה הרשות המקומית אינה ראויה ותמכה בפרשנות הרחבה יותר של עילות משפטיות להתנגדות ולערעור. משכך, הכריז בית המשפט על העלאת המס כבלתי חוקית, שכן היא חרגה מהעלייה המותרת של 10%, ופסק לטובת העותרת ופסק לה הוצאות.