עת"מ 1262-11-22

תקציר

טענת העותר, כי יש לקבל את הצעת הרכש למרות שהושמה בתיבה הלא נכונה, לא אושרה על ידי השופט. בפסק הדין נקבע כי הפרשנות המחמירה של תקנות המכרזים מחייבת כי יש לדחות הצעות שהונחו מחוץ לתיבת המכרזים המיועדת, גם אם בתוך פרק הזמן ובתום לב. גישה זו, טוען השופט, מפשטת את הליך המכרז, מבטיחה שוויון בין המציעים ומשרתת את האינטרס ארוך הטווח למרות אי הנוחות האפשרית במקרים פרטניים. השופט מכיר בתום ליבה של העותרת ובהיעדר אי שוויון מוכח שנגרם כתוצאה מהטעות, אך מגיע למסקנה כי לא ניתן לבטל במקרה זה את התקדים שנקבע בפסקי דין קודמים, אשר שמים דגש קפדני על הדרישות הטכניות של המכרז. לפיכך, העתירה נדחית ללא צו הוצאות כנגד העותר.