ה"פ 30476-08-19

תקציר

בית המשפט דחה את תביעת המבקש כנגד סירובו של הבנק לאפשר את העברת הכספים לחשבונו של המבקש. חובת הבנק לספק שירותים בנקאיים אינה מוחלטת והוא עלול לסרב לכך באופן סביר. במקרה זה, התנהלותו של המבקש הובילה למשבר אמון ביחסיו עם הבנק, אשר הצדיק את סירובו של הבנק לספק שירותים הקשורים למטבעות דיגיטליים, במיוחד נוכח הסיכון הגבוה הכרוך בפעילות זו. פיצול מכוון של העברות גדולות על ידי המבקש לסכומים קטנים יותר כדי לעקוף את מערכות הפיקוח של הבנק והודאתו כי עשה כן במתכוון נעדרי תום לב. זאת ועוד, נימוקיו של המבקש להתנהלותו לא היו משכנעים, וחוסר האמון ההדדי שלו בבנק, לצד הסיכון הגבוה של הפעילות המבוקשת, הביאו לכך שסירובו של הבנק היה סביר. בית המשפט דחה גם את טענות המבקש כי סירובו של הבנק התבסס על מדיניות כללית ולא על משבר אמון, וציין כי בחירתו של הבנק שלא להטיל את הסנקציה החריפה ביותר של סגירת חשבון תומכת בקיומו של משבר אמון. במקום זאת, הבנק נקט צעד חמור פחות, והגביל פעילות בסיכון גבוה. בנוסף, אופיו צופה פני העתיד של הסעד המבוקש גרם לכך שבית המשפט אינו צריך לבחון את המדיניות הקונקרטית בפירוט. המבקש חויב לשאת בהוצאות הבנק בסך של 25,000 ₪.