ת"א 50032-06-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהוגשה נגד בנק, בגין סירובו להעביר כספים לחשבונו של התובע. חובת הבנק לספק שירות זה מאוזנת מול חובותיו למניעת הלבנת הון, ושיקול דעתו במקרה זה נבחן בשיקול דעת כאילו מדובר בהחלטה מנהלית. נקודת המוצא היא שהבנקים חייבים לספק שירותים ללקוחות ואסור להם להפוך את מתן השירותים לבלתי סביר. בעוד שבנקים יכולים לסרב לשירותים מסוימים מסיבה סבירה, נטל ההוכחה מוטל על הבנק להוכיח כי סירובו היה סביר – חששות מעורפלים אינם מספיקים. על הבנק להצביע על פעולות קונקרטיות המעידות על התנהלות לא תקינה מצד הלקוח. במקרה זה, ביקש התובע להעביר סכום כסף גדול שנתפס על ידי משטרת ישראל במהלך חיפוש בביתו. מאחר שהכספים לא נבעו מפעולה יזומה של התובעת, ביקש הבנק מסמכים בדבר מקור הכספים, אשר התובע לא סיפק באופן משביע רצון. השופט מצא כי החלטת הבנק לסרב לשירות הייתה שקולה וסבירה, במיוחד לאור עיסוקו של התובע והיעדר ראיות משכנעות לגבי מקור הכספים. ההחלטה לדחות את התביעה מוצדקת, והתובע מחויב בהוצאות הבנק הנתבע בסך 8,000 ₪.