ע"פ 533/82

תקציר

המערער הורשע ברצח בבית המשפט המחוזי ונידון למאסר עולם. ההרשעה התבססה במידה רבה על הקלטות סמויות של שיחות בין המערער לבין עד מדינה, מהן השתמע חלקו של המערער בעבירה. המערער טען כי ההקלטות פסולות ואינן קבילות, שכן הן נעשו תוך פגיעה בזכויותיו לאחר שביקש להיפגש עם עורך דינו. עם זאת, בית המשפט העליון דחה טענה זו בקובעו כי פעולות חקירה אינן תלויות ואינן מותנות בפגישה עם עורך הדין. בית המשפט דחה גם את טענות המערער כי ההקלטות אינן אמינות וכי הודאתו לא הייתה מרצון. נמצא כי המערער היה מודע לזכויותיו, וכי הודאתו נבעה משיחה עם חבר, ולא מחקירת משטרה. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי ההקלטות הן ראיות קבילות וכי קיימות ראיות מספיקות, לרבות הודאתו של המערער עצמו, כדי לבסס את ההרשעה. עוד ציינה השופטת כי פגמים כלשהם בהליך החקירה אינם פוסלים את קבילות השיחות המוקלטות. בנוסף, בחן בית המשפט את משקלה של ההודאה ומצא אותה אמינה, וציין כי אין סיבה להאמין שהמערער הודה בכזב במעבירה. הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה לאחר מכן.