ע"א 8688/22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור לאחר שבחן את הטיעונים בכתב ובעל פה של הצדדים המעורבים. היא שבה ואישרה כי ערכאות ערעור אינן מבטלות בדרך כלל ממצאים עובדתיים של בתי משפט קמא, המבוססים על הערכות ישירות של ראיות ועדויות עדים, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות. במקרה זה לא נמצאו נסיבות כאלה. לגופו של עניין, באשר לטענת המערער בדבר התחייבות אישית מצד הרב המעורב, הגיע בית משפט קמא, לאחר שעיין בראיות ובעדויות, כי לא קיימת תשתית עובדתית לחובתו של הרב להשיב את ההשקעה אלא רק לחלוק ברווחים פוטנציאליים. כמו כן, בטענת המרמה, קבע בית משפט קמא כי ההשקעה שימשה במלואה לרכישת נדל"ן ברומניה. גם אם נפלה טעות, יש להפנות את הנושאים למיכאל והרמן, ולא למשיבים 1 עד 3, שכן לא היו ראיות לכך שהאחרונים הרוויחו כלכלית. יתר על כן, טענת יחסי הנאמנות לא הוכחה, שכן לא היה תיעוד התומך בה. ערכאת הערעור לא מצאה בסיס לערער על קביעותיו של בית משפט קמא. נוכח פסק דינו של בית משפט קמא, אין המשיבים נדרשים לפרוע את ההשקעה; אלא, התרופה מבחינת המערערת היא העברת הבעלות במקרקעין הרומניים, כמפורט בפסק הדין. משכך, מוטלת על המערערת האחריות לכיסוי הוצאות המשפט בסך 20,000 ₪, המתחלקות שווה בשווה בין המשיבים 1 עד 3.