עע"מ 7894/06

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע צו הרחקה שהוצא נגד המבקש. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, הגשת ערר אינה מעכבת אוטומטית את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור, והבקשה הנוכחית נופלת תחת תקנה זו. בקשתו של המבקש היא שבית המשפט יפעיל את שיקול דעתו ויעכב את הביצוע, אך ישנן שתי סיבות עיקריות מדוע יש לדחות זאת. ראשית, סיכויי הצלחת הערעור אינם גבוהים. למבקש הוצא צו הרחקה מכוח חוק הכניסה לישראל, המאפשר גירוש של כל מי השוהה בארץ שלא כדין, ומקנה לשר הפנים שיקול דעת רחב בקבלת החלטה זו. בית המשפט בחן החלטה זו ומצא כי בחירתו של השר הייתה סבירה, בהתחשב בצורך הנוכחי להתמודד עם מספר רב של שוהים בלתי חוקיים בישראל. עיקר המחלוקת במקרה זה נסובה סביב טענתו של המבקש להינשא, אשר בית משפט קמא מצא כי אינה אמינה. המבקש לא סיפק כל עילה לכך שערכאת הערעור תתערב בקביעה עובדתית זו, ומאזן הנוחות תומך אף הוא בדחיית הבקשה. שנית, עיכוב הביצוע עלול לגרום לכך שהמבקש ימשיך לשהות ולעבוד בישראל שלא כדין, במיוחד לאור העובדה שהוא עושה זאת כבר חמש שנים מבלי לנסות להסדיר את מעמדו. בינתיים, אם המבקש חוזר לירדן וערעורו נדחה, הוא יכול בקלות לחזור לישראל לאחר מכן. מטעמים אלה הבקשה נדחית, אך כדי למנוע פגיעה מופרזת בחירותו של המבקש, מורה בית המשפט כי צו ההרחקה יבוצע בהקדם האפשרי.