עב"ל 46785-07-13

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הערעור שהובא בפניו, בעניין ההכרה בפגיעה שנגרמה למערער כתאונת עבודה וקביעת נכותו כתוצאה מכך. בית המשפט שב ואישר את ההבחנה בין הכרה באירוע כפגיעה בעבודה, שהיא תחום אחריותו של פקיד תביעות, לבין הערכת דרגת הנכות, המטופלת על ידי ועדה רפואית. מאחר שפקיד התביעות לא הכיר במפורש בקשר שבין פציעתו של המערער לבין תאונת העבודה שלו, בית הדין אינו יכול לחייב ועדה רפואית בשלב זה. בית הדין מינה מומחה לבירור הקשר הסיבתי בין הפגם בברכו של המערער לבין אירוע העבודה. המומחה הגיע למסקנה כי אין קשר, בהתייחסו להיסטוריה של המערער בתלונות על כאבי ברכיים. בית המשפט מצא את חוות דעתו של המומחה סבירה וסירב למנות מומחה נוסף, שכן פעמים רבות הוא דוחה את עצת המומחים הרפואיים שלו. נוכח היעדר קשר סיבתי מוכח בין אירוע העבודה לבין פציעתו של המערער, הערעור נדחה, וההחלטה שלא להעביר את התיק לוועדה רפואית להערכת נכות מתקבלת. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ויועבר אליהם בדואר.