בג"צ 3322/11

תקציר

פסק הדין דוחה את העתירה על יסוד שתי נקודות עיקריות. ראשית, הוועדה לנפגעי תקיפה – הגוף האמון על הערכת המסוכנות לחייהם של תושבים פלסטינים ביהודה, שומרון ורצועת עזה, ששיתפו פעולה או חשודים בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים – בחנה את טענות העותר ולא מצאה אינדיקציות לכך שנשקפת סכנה לחייו. הוועדה, הכוללת נציגים מגופי ביטחון ומשפט שונים, העריכה את הסיכון וקבעה כי טענות העותר נותרו ללא שינוי מהדיונים הקודמים. בית המשפט מסכים להערכה זו ואינו רואה עילה להתערב. שנית, גם בקשתו של העותר להכרה כמשתף פעולה זכאי על ידי המזכירות – הגוף האחראי על שיקום משתפי פעולה – נדחית. הקריטריונים בהם משתמשת המזכירות נחשבים חסויים והקשר המוגבל של העותר עם משטרת ישראל אינו מצדיק את שיקומו. בנוסף, עברו הפלילי של העותר תומך אף הוא בהחלטה, שהיא החלטה מקצועית שבית המשפט לא יתערב בה. מאחר שהעתירה נעדרת שחר, אין התייחסות לטענות הכלליות האחרות שהועלו. לפיכך העתירה נדחית במלואה.