ת"א 57435-07-13

תקציר

התובעים, שרכשו דירה מהנתבעים, תבעו בגין ליקויי בנייה, ובפרט ליקויי רטיבות חוזרים, ודרשו פיצוי כספי. הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה וכי בעיות הרטיבות תוקנו. בית המשפט מצא כי אמנם התביעה אינה מיושנת, אך הנתבעים עשו מספר ניסיונות לתקן את הבעיה, גם אם לא הצליחו לזהות ולתקן את הבעיה עד להתערבות מומחה שמונה על ידי בית המשפט בשנת 2015. עוד מצא בית המשפט כי התובעים סיכלו את עבודת מומחה בית המשפט בשנת 2017 ועיכבו משמעותית את הגשת תביעתם. באשר לתביעה לפיצוי כספי, קבע בית המשפט כי עלות התיקונים לא הייתה גבוהה וכי הנתבעים מימנו פעולות בדיקה ואיטום שונות. התובעים לא חקרו בחקירה נגדית את מומחה בית המשפט ולכן לא יכלו לערער על ממצאיו כי יתר הפגמים היו מזעריים. בית המשפט דחה את תביעת התובעים לפיצוי בגין עלות התיקונים, וקבע כי הם אחראים לכך שהעבודות לא בוצעו. בית המשפט פסק לתובעים 100,000 ₪, הקשורים לחוק, בגין ליקוי ועוגמת נפש, אך הפחית את הסכום הנתבע בשל התנהלותם והיעדר ראיות. סכום זה התווסף ל-15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-10,000 ₪ הוצאות משפט. פסק הדין ניתן לטובת התובעים, אך הסכום שנפסק היה נמוך משמעותית ממה שביקשו.