רע"א 49899-06-21

תקציר

המבקש ביקש רשות ערעור על החלטה הנוגעת לתביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. השאלה הייתה האם ניתן להגיש מסמך רפואי מיום 13.9.2017, שהוכן על ידי פרופ' גליה רהב, לעיון המומחה שמונה על ידי בית המשפט. בית משפט קמא קבע כי המסמך, אשר נראה כמסכם את מצבו של המבקש ומכיל חוות דעת בדבר הקשר הסיבתי בין תאונה לבין מצבו הרפואי של המבקש, אינו ערוך לצרכי טיפול ומהווה חוות דעת, ועל כן לא ניתן להציגו בפני המומחה מטעם בית המשפט. המבקש טען כי המסמך נחוץ לביסוס הקשר הסיבתי הנדרש ויש לקבלו קביל. המשיב טען כי החלטת בית משפט קמא נכונה, והדגיש כי המסמך מכיל אינדיקציות ברורות לחוות דעת ואין לו תכלית טיפולית. השופטת, לאחר ששקלה את הטענות והפסיקה הרלוונטית, הסכימה עם המשיב. הם הגיעו למסקנה כי המסמך לא נועד לטיפול רפואי וכלל בעיקר חוות דעת לגבי השפעת התאונה על מחלתו של המבקש. מאחר שהיא לא סיכמה את הטיפול ולא הציעה מסקנות טיפוליות, היא נפסלה כראוי על ידי בית משפט קמא. בנוסף, השופטת ציינה כי ניתן להציג בפני המומחה מסמכים רפואיים מסוימים, בתנאי שהמומחה הונחה להתעלם מכל אמירה מבוססת חוות דעת. עם זאת, במקרה זה, ליבת המסמך הכילה דעות, ולכן אין זה ראוי להשתמש בשיטת "העיפרון הכחול" כדי לערוך אותו. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחתה, והחלטת בית משפט קמא עמדה בעינה.