רע"א 990/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור, בתיק ממארס 2001, על חלוקת רכושו של אסיר בשווי של כ-700 ש"ח בעת שהיה כלוא בבית המעצר ניצן. האסיר, המבקש, תבע במקור את שותפו לתא, יצחק שושן, על שווי הפריטים, שכללו מכשיר הקלטה, שעון יד, מזון קנטינה וסיגריות, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. התיק נדון בבית המשפט לתביעות קטנות, שם התקיימו מספר דיונים. בסופו של דבר, תיקן המבקש את תביעתו כך שתכלול את המשיב, בית המעצר ניצן, והגיע לפשרה עם שושן. עם זאת, בית המשפט לתביעות קטנות עדיין דחה את תביעתו של המבקש, מה שהוביל אותו לעתור לביטול פסק הדין, שגם הוא נדחה. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, בטענה כי אין באפשרותו לקבל חומרים הנוגעים לתיק וביקש דחייה. בית המשפט המחוזי דחה גם את בקשתו למתן רשות ערעור, מה שהוביל את המבקש לפנות לבית המשפט העליון. שופט בית המשפט העליון, במקרה זה, מדגיש עוד יותר את הצורך בגישה חוסכת בערעורים בתיקי תביעות קטנות וקובע כי החלטות בתי המשפט הקודמים נומקו כראוי. מסקנתם היא כי אין מקום להיעתר לבקשת המבקש, מה גם שהתיק כבר נדון באופן ממצה, ולמבקש ניתנה הזדמנות מספקת להציג את טענותיו. השופט מדגיש גם את אופיים הבלתי פורמלי של הליכי תביעות קטנות ואת המהירות והפשטות המאפיינות אותם. לפיכך, בית המשפט העליון מחליט שלא להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות ודוחה את בקשת רשות הערעור.