עע"מ 4445/16

תקציר

לאחר עיון בחומרים ושמיעת טיעונים, הגיעה ההחלטה למסקנה כי יש לדחות את הערעור. הזכאות לדיור ציבורי מונחית על ידי קריטריונים נוקשים שנקבעו בנוהל הדיור הציבורי, המכוונים לנזקקים נואשות. מצבו הכלכלי ויכולתו להשתכר של המבקש נבחנים על פי חוק הבטחת הכנסה, תוך מבחנים כפולים להכנסה ולתעסוקה כדי להבטיח שהסיוע יופנה לנזקקים ביותר. המקרה מדגיש כי קצבת מזונות אינה משולה באופן אוטומטי לזכאות להבטחת הכנסה בשל מטרות חקיקתיות שונות. המערער טען כי יש לשקול את גמלת המזונות לצורך זכאות לדיור ציבורי, אך בית המשפט מצא כי הדבר עלול לפגוע בשוויון - מקבלי המזונות יכולים לעקוף מבחני כושר השתכרות חיוניים, ובכך לפגוע באחרים. ההחלטה מאשרת כי עמידה בקריטריונים להבטחת הכנסה שומרת על הגינות בקרב המבקשים. בית המשפט הדגיש כי משאבי הדיור הציבורי מוגבלים ויש לחלק אותם באופן מושכל. מאחר שהמערערת לא עמדה בקריטריונים להבטחת הכנסה, דחיית הסיוע נחשבה סבירה. פסק הדין הכיר בכך שניתן לבקש שינויי חקיקה אפשריים במסגרת אחרת. ככלל, פסק הדין הדגיש חלוקה שוויונית של משאבי הדיור הציבורי ואת הצורך בהקפדה על תנאי הזכאות הקיימים.