ע"מ 29995-03-21

תקציר

פסק הדין במקרה זה נסוב סביב תחולתו של סעיף 353א לחוק החברות, המאפשר לבית המשפט להורות לתובע חברה בע"מ להעמיד ערבות להוצאות הנתבע אם הנתבע יזכה בתביעה. מטרת הסעיף למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלום הוצאות הנתבע. במקרה זה, על בית המשפט להחליט האם להיעתר לבקשת הנתבעת כי החברה התובעת תפקיד ערבות, ואם כן, מהו הסכום הראוי. הדיון מתמקד בפרשנותו ויישומו של סעיף 353א, תוך התחשבות ביכולתה של החברה לשלם את הוצאות הנתבע ובנסיבות המקרה. יש לציין כי חל שיהוי משמעותי בהגשת הבקשה, אשר בית המשפט מוצא כי אינו מוצדק. החברה התובעת לא ניסתה להוכיח את יכולתה לשלם את הוצאות הנתבעת, ונסיבות המקרה אינן נחשבות חריגות דיין כדי להצדיק מתן פטור ממתן ערבות. עם זאת, בשל השיהוי הניכר בהגשה, תכליות דרישת הערבות - הבטחת הוצאות הנתבע ומניעת תביעות סרק - מצטמצמות במידה רבה. כתוצאה מכך, בעוד בית המשפט מכיר בכך שהערבות ראויה בדרך כלל, הוא מורה על הפקדת סכום נמוך יחסית של 3,000 ₪, בהתחשב בשיהוי, בהוצאות העתידיות שנותרו ובאיזון בין זכותו של התובע לגישה לצדק לבין זכותו של הנתבע לתשלום מובטח. הערעור יידחה אם הסכום לא יופקד עד למועד הנקוב.