פ"א 332/08

תקציר

המערער בתיק זה הורשע בשורה של עבירות על חוק מע"מ וערער על גזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בטבריה, שכלל 18 חודשי מאסר בפועל (ויתרה על תנאי), קנס בסך 60,000 ₪ או שנה וחצי מאסר במקום תשלום. המערער טען, כי בית משפט קמא לא הביא בחשבון גורמים מקלים שונים, לרבות גילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, חלוף הזמן שחלף מאז ביצוען, מחיקת המחדלים ועברו הפלילי הנקי. המשיב, לעומת זאת, הדגיש את האופי המכוון של מעשיו של המערער ואת הצורך בענישה מרתיעה. בית המשפט אמנם הכיר בחומרת העבירות הכלכליות ובצורך בהרתעה, אך הכיר גם בנסיבותיו האישיות של המערער, לרבות גילו הצעיר, חרטה והסרת מחדלים. בית המשפט מצא כי בית משפט קמא לא נתן משקל מספיק לגורמים מקלים אלה. עם זאת, בסופו של דבר נקבע כי עונש של עבודות שירות לא ישרת את האינטרס הציבורי במקרה זה, נוכח התחכום והשיטתיות של העבירות, כמו גם הסתבכויותיו הנוספות של המערער עם החוק. לפיכך, בית המשפט קיבל את הערעור בחלקו והפחית את תקופת המאסר ל-24 חודשים, כאשר 9 חודשים לריצוי והיתר על תנאי. בית המשפט גם הפחית את התקופה לתשלום הקנס והתיר את תשלומו בתשלומים. ההחלטה אף קבעה עיכוב ביצוע גזר הדין כדי לאפשר למערער להסדיר את ענייניו.