ע"פ 6501/05

תקציר

המערער הורשע בעבירות מין בקרובת משפחה קטינה שנשארה בביתו בזמן שאמה בעבודה. בית משפט קמא הרשיע אותו בשלושה אישומים, בהם נגיעה באיבריה האינטימיים של הקטינה בניגוד לרצונה, ניסיון אונס בנסיבות מחמירות ואילוץ לצפות בסרטים פורנוגרפיים. על המערער נגזרו שמונה שנות מאסר, פיצוי בסך 55,000 ₪ לקטין וקנס בסך 10,000 ₪ או שנת מאסר נוספת. עדותו של הקטין, שתוארה כאמינה, יחד עם ראיות תומכות נוספות, הביאו את בית המשפט להאמין לגרסתה של המתלוננת לאירועים. טענות ההגנה בדבר מחדלי חקירה וסתירות בגרסת המתלוננת לא נחשבו מהותיות דיין כדי לבטל את ההרשעה. בית המשפט הכיר בכך שלקורבנות עבירות מין לוקח לעתים שנים לחשוף את ההתעללות, במיוחד כשמדובר בהתעללות במשפחה, ולכן ארבע השנים שלקח למתלוננת להתייצב היו מובנות. השופטים דחו גם את טענות המערער בנוגע לתקרית הבריכה ולהיעדר סרטים פורנוגרפיים, וציינו כי מעשים מיניים מתרחשים לעיתים קרובות במקומות ציבוריים וכי חלוף הזמן מפחית מחשיבות החיפוש אחר סרטים כאלה. בית המשפט התייחס גם לטענת המערערת בעניין האופניים, ולא מצא סתירה בין עדויות הקטינה לאמה. בהתייחסו לגזר הדין, מצא בית המשפט כי העונש שהטיל בית משפט קמא הולם בהתחשב בחומרת העבירות, גילו הצעיר של הקורבן והיעדר חרטה והרשעות קודמות של המערער. עם זאת, השופטים הסכימו עם ההגנה כי לא סביר שהמערער יוכל לשלם את הקנס ולכן תיקנו את העונש כך שיאפשר חודש מאסר נוסף אם הקנס לא ישולם.