ת"צ 26281-05-22

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על ניהולן של שתי תביעות ייצוגיות נפרדות אך דומות במידה רבה נגד וולט, פלטפורמה מקוונת למכירת מזון. בתביעה הראשונה, שהוגשה על ידי בן נעים, נטען כי וולט פעלה בתיאום עם שני עסקים, אלוניאל ואניטה, כדי ליישם תמחור גבוה יותר באמצעות האפליקציה. ככאלה, שני עסקים אלה נקראים כנתבעים. בתביעה נטען כי פערי המחירים בין הפלטפורמה של וולט לבין תפריטי העסקים עצמם מהווים חובת גילוי אקטיבית כלפי הצרכן. התביעה השנייה, שהוגשה על ידי מאיר, אינה טוענת להסכמתה של וולט לתמחור הגבוה יותר, אך טוענת כי החברה ידעה או הייתה צריכה לדעת על פערי המחירים ולא פיקחה על תמחור המסעדות. עוד נטען בתביעה כי וולט הפרה את חובתה לפקח, לבדוק ולדווח על ההפרות לכאורה של ההסכמים על ידי בעלי העסקים. שתי התביעות הופנו לאותו שופט, שהיה צריך להחליט באיזו תביעה להמשיך, שכן הן העלו שאלות משותפות של עובדה ומשפט. השופט קבע כי ככלל, התביעה הראשונה שהוגשה צריכה לקבל עדיפות, שכן היא הוגנת יותר כלפי התובע שהגיש את התיק לראשונה, חוסכת זמן שיפוטי ויוצרת יציבות בכך שהיא מאותתת כי לא יידונו בקשות נוספות באותו תיק. עם זאת, הטענה השנייה יכולה לגבור אם היא מוסיפה "רובד משמעותי" לאיכות התביעה הראשונית. במקרה זה מצאה השופטת כי בתביעתו של מאיר לא נמסר מידע מהותי נוסף שיצדיק סטייה מהכלל, ועל כן יש להותיר את התביעה המאוחרת עד להכרעה בתביעה הקודמת של בן נעים. עוד ציינה השופטת כי בירור התביעות באיחוד יכביד ויסבך את ההליך שלא לצורך. לפיכך, יוקפאו ההליכים בתביעת מאיר עד לקבלת החלטה בתביעת בן נעים, ווולט תגיש תגובה לבקשת בן נעים בתוך 90 יום.