בר"מ 26/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור, שהגישו שני מבקשים להסדיר את מעמדו של אזרח ניגרי בישראל. המבקש השני, אזרח ישראלי, הגיש בקשה למקלט מדיני בשם המבקש הראשון, בן זוגו, בשנת 2013. לאחר שבקשה זו נדחתה, הוגש ערעור ולאחר מכן נדחה, מה שהוביל את בית המשפט להורות על יציאתו של המבקש הראשון מישראל בתוך 30 יום. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה נוספת בשנת 2018, הפעם על בסיס טענתם לחיים משותפים כידועים בציבור, שגם היא נדחתה על ידי הרשויות בשל ספקות לגבי כנות הקשר ביניהם. החלטה זו אושרה גם על ידי בית הדין לעררים ולאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. פסק הדין הנוכחי, הדוחה את בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, הוא הגלגול השלישי של התיק. בית המשפט מצא כי הטענות שהוצגו היו מעשיות באופיין ואינן עומדות בקריטריונים למתן רשות ערעור. יתר על כן, השופט לא מצא נסיבות מיוחדות המצדיקות קבלת הבקשה. כתוצאה מכך נדחתה בקשת רשות הערעור, ולמבקש הראשון ניתנו 45 יום לעזוב את ישראל.