הפ"ב 29492-02-15

תקציר

פסק הדין דן בפרשנות המצמצמת של עילות הביטול הנזכרות בסעיף 24 לחוק הבוררות, תוך הדגשה כי בתי המשפט ממעטים להתערב בפסקי בוררות. טענתם העיקרית של המשיבים היא כי הבורר חרג מסמכותו, אך פסק הדין דוחה טענה זו. מובהר כי סמכותו של הבורר מוגדרת בכתב התביעה וכי להגדרת הסכסוך על ידי בית המשפט אין השפעה על עצמאותו של הבורר כאמור בסעיף 2 לחוק הבוררות. על פי סעיף 14 לתוספת לחוק הבוררות, הבורר אינו כבול לדין המהותי, החל במקרה זה, שכן הצדדים לא הסכימו אחרת. מכאן, שפרשנות הבורר לערבות של בלום אינה עילה לביטול. בית המשפט דוחה גם את טענות המשיבים בדבר טעויות בהחלטות הבורר, ומדגיש כי ההתערבות השיפוטית בפסקי בוררות מוגבלת. טענת המשיבים כי לוין דרש תחילה לחייב את אור במלוא הסכום בסיכומיו עומדת בסתירה לפרוטוקול, ממנו עולה כי דרישה זו הועלתה בתצהירו. בנוסף, הבורר פטור מתקנות סדר הדין האזרחי, והמשיבים לא יכלו להעלות השגות לאחר מתן פסק הבוררות. פסק הדין מצדיק גם את התייחסותו של הבורר לסוגיית חברת YSR, שהועלתה על ידי בלום בתצהירו, ומדגיש כי דיון הבורר בסוגיה זו אינו מהווה חריגה מסמכות. זאת ועוד, החלטות הבורר בעניין הוצאות שנגבו מהמשיבים מתקבלות אף הן, שכן לא נגרם להן עיוות דין. בסיכומו של דבר, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית, פסק הבוררות מאושר ונפסק למבקש 50,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.