עת"מ 5616-03-10

תקציר

העתירה, שעניינה מספר היתרי בנייה, נדחית בשל שיהוי משמעותי בהגשה, שאינו מוצדק. ההיתרים המדוברים אושרו ברמות שונות של ועדות, לרבות הוועדה המקומית וועדת הערר, וקיבלו לגיטימציה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. לעותרים אין זכות אוטומטית להגיש עתירה, שכן הם אינם נפגעים ישירות, וטענותיהם בדבר פוטנציאל להפסד כלכלי ולנזק לרכוש אינן סבירות. כמו כן, ההיתרים עולים בקנה אחד עם חוקי התכנון החלים ואינם סותרים תכניות מתאר ארציות, תכניות מתאר או תכניות מפורטות. ייעוד הקרקע למרכז מסחרי תואם את ייעודו של האזור, הכולל מסחר, אחסנה וסיטונאות. גם טענות העותרים בדבר חוקיות חלוקת המקרקעין נדחות, שכן לוועדה המקומית היה שיקול דעת לאשר את החלוקה, וגם אם נפלה טעות בהליך, עקרון הבטלות היחסית ושיהוי יתר בהגשת העתירה היה הופך אותה לחסרת תוקף. טענות אחרות שהעלו העותרים בדבר אופי השטח והצורך באישור תכנוני נוסף נדחות אף הן. השופט ברוך אזולאי מסיים בחיזוק דחיית העתירה והטלת הוצאות משפט על העותרים.