רע"א 2666/13

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לשורה של ערעורים וערעורים שכנגד, שעניינם הכרה ופיצוי בתביעת נכות לפי חוק הנכות (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. המבקש, שנפגע במהלך שירותו הצבאי בשנת 1999, היה מעורב בהתדיינות ענפה מול המשיב, ככל הנראה משרד הביטחון או גוף הקשור אליו, בנוגע למידת נכותו ולרטרואקטיביות של הפיצויים. פסק הדין האחרון, שניתן ביום 21.1.2013 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מתייחס לערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה מיום 4.3.2012. בית המשפט המחוזי דחה את מרבית טענות המבקש, לרבות טענות בדבר הכרה בנכות מתוקנת ופיצוי רטרואקטיבי בגין פגיעה נוירולוגית. בית המשפט קיבל רק את הטענה בדבר הצלקת הכואבת והמגרדת של המבקש, והורה לוועדה הרפואית העליונה לבחון מחדש את הסוגיה. המבקשים, המייצגים את עצמם, הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דין זה. עם זאת, השופט קבע כי הבקשה אינה עומדת בתנאים למתן רשות ערעור, שכן היא אינה מעוררת שאלות בעלות חשיבות כללית או ציבורית וממוקדת בעיקרה בסוגיות עובדתיות ספציפיות. השופט הדגיש כי קביעת הנכות והרטרואקטיביות הן שאלות רפואיות ועובדתיות, ואל לו לבית המשפט להתערב בהחלטות הוועדות הרפואיות, במיוחד בהיעדר פגמים פרוצדורליים של ממש. יתר על כן, החוק עצמו מפרט את התנאים להכרה רטרואקטיבית בנכות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי נותר בעינו.