עמ"ה 36/92

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בחלקו, ביחס לשנת המס 1985, ומורה על שומה מחדש של מיסים לשנים 1986, 1987 ו-1988 עבור המערערים, חברה המנהלת מסעדה סינית ומנהלה העיקרי ובעל מניותיה. השופט פסק לטובת טענת המערערים כי אין מקום לפסול את ספריהם לשנת 1986, וכי השומות שהוצאו בשלב א' חסרו פירוט ושיטות חישוב, אך המערערים ידעו את החישובים באמצעות דיונים. השופט קיבל גם את טענת המערערים כי השומות לשנת 1985 הוצאו ללא הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיהן, אך הנסיבות הצדיקו זאת. השופט לא מצא כל פגם בחישובי השומות על ידי המשיב, וספרי המערערים לא הצדיקו עריכת שומה לפי מיטב השפיטה, למעט שנת 1986, שהשומה התבססה על יסוד עסקי סביר. השופט הורה לקבוע את אחוז צריכת החומרים לשנת 1986 על 37%, וכל צד יישא בהוצאותיו.