ע"פ 22/06

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור ולהרשיע את המשיב בעבירות הקשורות להעסקת עובדים זרים ללא היתר, כמפורט בסעיפים בחוק עובדים זרים. סוגיית הליבה התמקדה במצב הנפשי האשם של "מודעות" או "עיוורון מרצון", שבו מתעורר חשד להפרה, אך הפרט נמנע במכוון מבירור העובדות. הראיות הצביעו על כך שהתקשרותה של המשיבה עם עובדים זרים הייתה אקראית ובלתי מוסדרת, דבר המעלה חשדות מובנים להעסקה בלתי חוקית שלא טופלה כראוי. התנהלותו הלקויה של המשיב, לרבות אי בדיקה יסודית של אישור עבודה של עובד המציג תעודת זהות "כתומה", הצביעה על התרשלות החובה לחקור ולברר כל הפרה אפשרית של החוק. בניגוד למסקנת הערכאה הנמוכה יותר, הפרטים הקריטיים, כגון המעסיק הספציפי שהוסמך בהיתר העבודה, היו מפורשים ולא דרשו בדיקה מפורטת. בדיקתו השטחית של המשיב את ההיתר וקבלתו להעסקה ללא האישור הנדרש הוכיחו כישלון בהפרכת החשד בדבר ידיעת העסקה בלתי חוקית, תוך קיום היסוד הנפשי של "עצימת עיניים". בית המשפט הגיע למסקנה כי די ראיות מבססות את הבסיס הנפשי והעובדתי הדרוש להרשעה, והחזיר את התיק לערכאה נמוכה יותר להמשך הליכים. ההחלטה ניתנה ביום 28/03/2007 ללא הטלת הוצאות.