ת"ק 13940-09-22

תקציר

תביעה כספית זו עוסקת בסכסוך בין תובע לנתבע על רקע תאונת דרכים. על פי גרסת התובע, הם נסעו בנתיב חד סטרי כאשר רכבו של הנתבע ניסה להיכנס לכביש משביל גישה, לחץ על דוושת הגז במקום הבלם והתנגש ברכבו של התובע. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי רכבה של התובעת עקף אותה בעת שאותתה וניסתה לחנות, וכתוצאה מכך נגרמו לה שריטות קלות. כל צד האשים את השני בכך שלא נכנע ותרם לתאונה. לאחר שבחן את חומר הראיות, שכלל עדויות של עדי ראייה, צילומים של הנזק וטיעונים משני הצדדים, מצא השופט כי אף אחד מהצדדים אינו האחראי הבלעדי לאירוע. הם קבעו כי התובע לא נקט זהירות סבירה בכך שלא נכנע לרכבו של הנתבע, שכבר היה בתהליך חניה והייתה לו זכות קדימה. עם זאת, הנאשם אשם גם בכך שלחץ על דוושת הגז במקום על הבלם ולא הבטיח נתיב פנוי לפני הכניסה לכביש. על סמך ממצאים אלה החליטה השופטת לחלק את האחריות שווה בשווה בין הצדדים. משכך, חויבו הנתבעים (לרבות חברת הביטוח) לשלם לתובע סך של 6,366 ש"ח, ובהם 5,430 ש"ח בגין נזק ישיר וירידת ערך, 936 ש"ח הוצאות שמאות ו-300 ש"ח הוצאות משפט. סכום זה ישולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. השופט אף העניק לצדדים רשות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.