תא"מ 12153-07-14

תקציר

רכבו של התובע נגנב והוא הגיש תביעה לחברת הביטוח הנתבעת. חברת הביטוח דחתה את התביעה, וטענה כי התובע ביצע הונאה בכך שסיפק להם שני מפתחות שלא יכלו לפתוח את הרכב, ולא סיפק להם תדפיס של שיחות הטלפון שלו. התובע תבע פיצויים. השופט פסק לטובת התובע. השופטת ציינה כי חברת הביטוח לא הצליחה להוכיח את טענת המרמה, שכן המומחה שאליו התקשרו לא הציג את המפתחות המדוברים, וצילומי המפתחות שסופקו לא היוו ראיה מספקת. עוד קבע השופט כי חברת הביטוח לא ביקשה תדפיס של שיחות הטלפון, והתובע סיפק תדפיס כזה בכל מקרה. השופט מתח ביקורת על חברת הביטוח שלא הציגה את דו"ח החוקר הפרטי שלה, וציין כי שאר טענותיה הן השערות בלבד. השופט הורה לחברת הביטוח לפצות את התובע בגין שווי רכבו, שיתבסס על פסק דין מוסכם שיוגש על ידי הצדדים, ודחה את יתרת תביעת התובע. השופטת גם חייבה את חברת הביטוח לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין, וציינה כי התובע זכאי לפיצוי בגין שווי רכבו, כפי שנקבע במחירון יצחק לוי, אליו התייחסה חברת הביטוח עצמה בפוליסה.