ע"א 217/87

תקציר

במקרה זה ערערה המערערת על ביצוען של שתי שאילתות שהוצאו במקור לצורכי ביטחון, וטענה להגנות כגון אי תמורה, שינוי מועדי הפירעון ואי התאמות חתימה. חרף טענות אלה, סבר בית משפט קמא כי טענות המערערת אינן מפורטות דיאן ועל כן דחה אותן. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, והדגיש כי המשיב, בנק אוף צפון אמריקה בע"מ, החזיק בשיקים כדין בשל מתן תמורה בתום לב, גם לאחר כישלון התמורה הראשונית הנטענת. הגנתו של המערער נעדרה את הספציפיות העובדתית הנדרשת ולא נתמכו ברובן בראיות. באשר למועד תיקוני השיקים ציין בית המשפט כי הם נעשו בהסכמת המערערת, ובכך לא השפיעו על תוקפם של השיקים. בנוסף, נמצאו בעיות עם אי התאמות החתימה שהשפיעו באופן בלתי ראוי על מראה השיק, והפכו את החזקה בידי המשיב לפגומה. עם זאת, מאחר שהמערערת לא פירטה את מחדל השיקול בפירוט מספק, אין בכך די כדי להפוך את ההחלטה. משכך, דחה בית המשפט העליון את הערעור והטיל על המערער שכר טרחת עורך דין.