תלה"מ 44354-01-19

תקציר

פסק דין זה משרטט את ההסדרים הכספיים של שני הורים גרושים ושלושת ילדיהם בישראל. השופט בוחן תחילה את יכולותיהם הכלכליות הן של התובע (האם) והן של הנתבע (האב), בהתחשב בהכנסותיהם, הוצאותיהם ונכסיהם. הכנסות התובע נאמדות בכ-9,000 ₪ לחודש, בעוד שהכנסות הנתבע נאמדות בכ-10,000 ₪ לחודש, מה שמוביל את השופט למסקנה כי קיים פער קטן בין הכנסותיהם. לאחר מכן קובע השופט את צרכי הילדים, ומחלק אותם לצרכים התלויים במקום מגוריהם של הילדים – כמו מזון ומזונות – ולאלה שאינם תלויים – כמו תספורות, טלפונים ניידים ודמי כיס. השופטת מעריכה את צרכי התלויים של הקטינים י' ומ' בכ-1,600 ש"ח לחודש ואת צרכי ט' ב-950 ש"ח, ואילו הצרכים שאינם תלויים נאמדים ב-650 ש"ח עבור י' ומ' ו-650 ש"ח לט'. בהתחשב בזמן שהילדים מבלים עם כל הורה, השופטת מחליטה כי על התובע לשלם לנתבע 960 ₪ לחודש, ואילו הנתבע משלם לתובע 475 ₪ עבור חלקו בהוצאות השהייה של ט'. עבור צרכיהם שאינם תלויים של הילדים, הנתבע ישלם 325 ₪ עבור י' ומ', והתובע ישלם 325 ₪ עבור T. השופטת מחשבת גם את תרומת ההורים לחלקם של הילדים בשכר הדירה, וקובעת כי היא עומדת על 500 שקל לחודש עבור התובע ו-1,200 שקל עבור הנתבעת. כמו כן, השופט מורה לשני ההורים להשתתף באופן שווה בהוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות של הילדים. כל הוצאה חריגה אחרת שלא הוזכרה לעיל תישא על שני ההורים באופן שווה, בהינתן ששני ההורים אישרו אותן באופן מתועד. השופט פוסק גם בתביעת התובע לאיזון משאבים מהנתבע, וממנה מומחה לחישוב זכויות הצדדים במהלך חייהם המשותפים. מסקנת דו"ח המומחה היא כי על התובע להעביר לנתבע 28,640 שקל, החלטה שהשופט מאשר, יחד עם ההוצאות ושכר הטרחה הנלווים. השופט מתיר את פרסום פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים וביצוע תיקוני הגהה ועריכות.