ת"פ 37047-07-20

תקציר

הנאשם, יליד 1985, הודה בהחזקת נשק לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה על גזר הדין. העובדות שהוצגו בכתב האישום הציגו את הנאשם כחלק מכנופיה ששכרה דירה במשותף והחזיקה או סחרה בנשק ותחמושת. הכנופיה התכוונה להשתמש בנשק להגנה מפני מי שעלול לפגוע בהם. ב-17 ביוני 2020, בעקבות סכסוך עם משפחה אחרת, התכנסה החבורה בביתו של הנאשם ורכשה אמצעי לחימה, בהם הנאשם שהחזיק אקדח במשך מספר שעות. התביעה טענה לעונש חמור בשל הסכנה הנשקפת מנשק הנמצא בידיים בלתי מורשות, והדגישה את חומרת האירוע שכן מדובר בהיערכות לפעילות פלילית. הם ביקשו עונש של 18-40 חודשי מאסר. ההגנה, לעומת זאת, טענה להקלה בעונש, תוך שהיא מציינת את עברו הנקי של הנאשם בתקופה האחרונה, את אחריותו המשפחתית ואת נסיבות העבירה, שלטענתם נבעו מהיעדר אכיפת החוק באזור. השופט הכיר בחומרת עבירות הנשק ובצורך בענישה מחמירה, תוך שהוא מפנה למספר פסיקות הקשורות בכך. הם קבעו טווח ענישה של 27-7 חודשים, ובהתחשב בהודאתו של הנאשם, בעברו הפלילי הקודם ובנסיבות המקרה, גזרו עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר בפועל, ושישה חודשי מאסר על תנאי. השופט הקל בעונשו בשל משכה הקצר של העבירה, היעדר פגיעה ממשית וחלקו המינורי של הנאשם בפעילות הכנופיה. הן לתביעה והן לנאשם יש זכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון תוך 45 יום.