ע"ז 70751-02-20

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לקביעת הוריו הביולוגיים של אדם שנפטר, XXX, המצוין במרשם האוכלוסין כבתם של אברהם ושרה. המחלוקת נסובה סביב זכויות הירושה של המנוח, כאשר המבקשת, הטוענת כי המנוחה היא בתם הביולוגית של אברהם ושרה, מבקשת צו ירושה. האפוטרופוס הכללי, לעומת זאת, טוען כי המנוחה אומצה ולכן ירושה צריכה לעבור ליורשים ביולוגיים אחרים. על פי החוק, הפרטים במרשם האוכלוסין נחשבים נכונים, וכל סתירה מחייבת ראיות משכנעות. בית המשפט מוצא כי טענת האפוטרופוס הכללי, המבוססת על חוברת שכתב דודה של המנוחה בשנת 1930 ובה נכתב כי היא מאומצת, אינה מספקת ראיות מספיקות כדי לבטל את הרישום. החוברת, הנתפסת כנרטיב ולא כמסמך היסטורי, חסרה בהירות ואמינות, במיוחד לאור היעדר ראיות תומכות אחרות. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי המנוח, בהיותו בלתי מסוגל לאשר או להכחיש את הטענות, ראוי לרמת ודאות גבוהה יותר. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי הוריו הביולוגיים של המנוח הם אכן אברהם ושרה, כפי שנרשמו. באשר להרכב משפחת המנוח וזיהוי כל היורשים, מציין בית המשפט כי אמנם זוהו חלק מהיורשים, לרבות צאצאי אביו של המנוח, אך התמונה אינה שלמה. פרטים על צאצאי אמו של הנפטר חסרים, וייתכן שקיימים יורשים נוספים מצד האב. בית המשפט מדגיש את הצורך בחקירה נוספת כדי לוודא שכל היורשים הפוטנציאליים נלקחים בחשבון לפני הוצאת צו ירושה. לבסוף, בית המשפט ממנה את בא כוח המבקש כמנהל זמני של העיזבון כדי לשמור על העיזבון ולאתר את כל היורשים. החלטה זו מתקבלת שלא בנוכחות הצדדים ומותרת לפרסום, תוך השמטת פרטים מזהים.