רע"א 8498/22

תקציר

במקרה דנן, דחה בית המשפט את הערעור בשני נושאים עיקריים הקשורים להליכי פשיטת רגל. ראשית, טענו המבקשים כי עומדת להם זכות לערער על ההחלטה שדחתה את בקשתם להגיש חוות דעת שמאית מעודכנת למכירת דירתם. לטענתם, החלטה זו נופלת בגדר "צו פשיטת רגל" לפי פקודת פשיטת הרגל. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי ההחלטה אינה מהווה "צו בפשיטת רגל" או "פסק דין" המצדיק ערעור. למרות זאת, בית המשפט, ליתר זהירות, שקל את הערעור אך בסופו של דבר דחה אותו. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההפטר היה מוצדק שכן הליכי פשיטת הרגל התנהלו בהגינות, תוך איזון פירעון החובות לנושים ושמירה על כבודו של החייב. מכירת הדירה אושרה במסגרת הליך ההחזר, והמבקשים לא ערערו על החלטות רלוונטיות במועד. יתר על כן, הנושה הציע לרכוש את הדירה במחיר העולה על שוויו העמאי, דבר שתאם את המטרה של מקסום ערך לנושים. שנית, באשר להחלפת הנאמן, טענו המבקשים לפגם מהותי בפעולות הנאמן. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות ממשיות המצדיקות את סילוקו של הנאמן, שכן המבקש קיבל מידע הולם על הליכי המכירה. משכך, נדחה גם הערעור על סילוקו של הנאמן. בית המשפט אף הזכיר למבקשים כי זכותם לפדיון אינה משתרעת על רכישת הדירה מתחת למחיר המכירה המאושר. נוכח ממצאים אלה, שמר בית המשפט על ההחלטות שאושרו והטיל על המבקשים שכר טרחה סמלי בגין הוצאות המשפט של הנושים.