תאד"מ 36354-11-20

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב זכאותם של התובעים להחזר כספי עבור נסיעה ששילמו עליה אך לא יצאו אליה בסופו של דבר, בשל מגפת הקורונה. הנסיעה תוכננה בתחילה לחודש מרץ 2020, אך לאחר בירורים של התובעים לגבי בטיחות הטיול בנוגע למגפה, היא נדחתה לספטמבר 2020. התובעים ביטלו את הנסיעה לחלוטין בחודש יוני 2020 וביקשו החזר כספי מלא מהנתבעת. הנתבעת טענה כי על פי תנאי הטיול, התובעים לא היו זכאים להחזר כספי מלא שכן ביטלו תוך 15 ימי עסקים ממועד יציאת ספטמבר ודמי הביטול היו 100% מעלות הטיול. כמו כן, הנתבעת טענה כי שילמה מקדמות לספקים ביפן וכי ייגרמו לה הפסדים כספיים אם תחזיר את כספי התובעים. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקבע כי יש לראות במועד הביטול הראשוני את הגורם המכריע להחזר. מאחר והתובעים ביטלו את הטיול ביום 11.2.2020, למעלה מ-30 ימי עסקים לפני מועד היציאה ממרץ, הם יחויבו בדמי ביטול חלקיים בלבד, בהתאם לתקנון. עוד טען בית המשפט כי הנתבעת לא יכלה לצפות באופן סביר שהתובעים ישלמו את מלוא הסכום עבור נסיעה שלא התקיימה בשל נסיבות שאינן בשליטתם וכי לא יהיה זה צודק להשאיר את כספם אצל הנתבע ללא הגבלת זמן. לפיכך, חויבה הנתבעת להשיב לתובעים את הסכום של 34,605 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד הגשת התביעה, וכן אגרת בית משפט בסך 432 ₪ ושכ"ט עורך דין בסך 8,000 ₪.