ע"פ 5656/19

תקציר

המערער במקרה זה ביצע עבירת שוד אלים בעת שהיה בחופשה ממאסר ולאחר מכן הורשע ונגזר דינו. הם ערערו על גזר הדין וטענו כי היה על בית המשפט לנכות את ימי המעצר מתקופת מאסרם בפועל. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, בנימוק של הכלל לפיו ערכאת הערעור מתערבת רק במקרים חריגים בהם נפלו טעויות מהותיות ובוטות בגזר הדין או כאשר העונש חורג באופן משמעותי מהנורמה. בית המשפט קבע כי אין מדובר במקרה חריג שכזה. חומרת העבירה והפגיעה שהיא גרמה לקורבן, כמו גם העובדה שהמערער ביצע את העבירה בעת שהיה בחופשה מהכלא, הודגשו שניהם. בית המשפט גם לא מצא טעם בטענות המערערים בדבר יכולת ההפעלה של עונש מותנה קודם שהוטל עליהם, שכן הסנגור אף הסכים כי המאסר המותנה תקף בהליך בבית המשפט המחוזי. זאת ועוד, דחה בית המשפט את הטענה כי היעדר העתק מאושר של גזר הדין הקודם פגע בזכויותיו של המערער, שכן הן לא הוכיחו עיוות דין. לבסוף, אישר בית המשפט המחוזי את החלטת בית המשפט המחוזי שלא לנכות את ימי המעצר של המערער מתקופת המאסר שלהם, והדגיש כי הדבר אינו הנורמה והוא נשקל רק בנסיבות חריגות.