ע"א 4179-05-13

תקציר

פסק הדין דן בערעורה של תביעת לשון הרע שהגישו שני מורים, המשיבים, נגד עיתון, המערערים, בגין כתבה על פוסט בבלוג שיוחס למשיבים. בכתבה צוטטו חלקים מהפוסט בבלוג, כולל תוכן מכפיש, לצד צילום מסך של הבלוג. המשיבים טענו כי הכתבה פגעה בשמם הטוב. בית המשפט בוחן תחילה האם הכתבה מהווה לשון הרע ומוצא כי בעוד שצילום המסך של הבלוג לבדו יכול להיחשב כלשון הרע, המאמר בכללותו אינו מהווה לשון הרע. הוא מוצג באופן שמבהיר לקוראים שהציטוט אינו נכון, והערך החברתי של המסר של המאמר על שימוש בלתי מבוקר באינטרנט עולה על הנזק הפוטנציאלי למוניטין של המורים. מאחר שבית המשפט אינו רואה במאמר לשון הרע, אין צורך לדון לעומק בהגנות המערערים, אך הוא מציין כי סביר להניח שהכתבה תהיה מוגנת תחת הוראות של אמת בפרסום, תום לב וגינוי לשון הרע קודמת. בנוסף, דרישת המשיבים להתנצלות ולפיצוי כספי עשויה הייתה לשלול את טענתם לחוסר תום לב. בסופו של דבר, הערעור מתקבל, פסק דינו של בית משפט קמא מתבטל, והמשיבים נדרשים לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.