ת"א 1137/00

תקציר

התובעים, בעלי 17 דירות בפרויקט "אזורי הים" בנהריה, תבעו את הקבלן הנתבע, אזורים, בגין ליקויי בנייה. התובעים דרשו פיצוי בגין ההוצאות הכספיות שנדרשו לביצוע התיקונים עצמם, שהוערכו בסך כולל של 2,150,000 ₪. הנתבעת טענה כי התובעים לא עמדו בתנאי הסף להגשת תביעה בכך שלא הודיעו לה על הפגמים. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי התובעים לא נדרשו למסור את התיקונים לנתבעת, וכי הנתבעת לא הציגה כל ראיה לכך שביקשה לבצע את התיקונים ובקשתה נדחתה. בית המשפט מינה מומחה מוסכם שיבחן את הליקויים ויקבע את עלות התיקונים. המומחה מצא כי ניתן לתקן את כל הליקויים ללא פינוי הדירות והעריך את עלות התיקון לכל דירה. בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה, למעט כמה פגמים ספציפיים. השופטת קבעה כי על הנתבעת לפצות את התובעים בעלות הריסת הקירות שבין חצרות הדירות, המוערכת ב-9,805 שקל לדירה, וב-1,000 שקל נוספים לשיקום הגינה. השופט בחן ליקויים ואי התאמות ספציפיים, הפחית את עלותם של חלקם ופיצה על אחרים בהתאם להמלצות המומחה. אלה כללו חלונות, דלתות, אוורור חדרי ארונות, אגניוטים, אבנים שהותקנו סביב תעלות ביוב, מתקני איסוף אשפה, גגות וניקוז, מדרגה אחת בכניסה לדירה, מתקני תברואה, מנעולי דלתות כניסה, נקודות חשמל בממ"ד, גובה דלתות חדרי ארונות, בליטה ליד המזווה וחדר הרחצה הראשי. השופטת קבעה גם את סכומי הפיצוי המגיעים לכל תובע, שכללו את עלויות הריסת הקירות, שיקום הגינה ותיקוני דירה שונים כגון ריצוף, מעקות ומתקני תברואה. בנוסף, פסק השופט לתובעים 10% מהנזק הממוני בגין עוגמת נפש והורה לנתבע לשלם לתובעים את חלקם בשכר טרחת המומחה המוסכם, הוצאות משפט (5% מהסכומים שנפסקו) ושכר טרחת עורך דין (10% מהסכומים שנפסקו בתוספת מע"מ). הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 45 יום עם חיובים נוספים אם לא ישולמו בזמן. פסק הדין ניתן לטובת התובעים, והורה לאזורים לפצות את בעלי הדירות בגין ליקויי בנייה, בסכומים ספציפיים שייקבעו לכל תובע.